גזר דין בתיק ת"פ 42847-07-11

מבוא

ביום 27.11.11, לאחר שנשמעו 4 עדי תביעה, ביקש הנאשם רשות לחזור מן הכפירה, ולאחר שזו ניתנה הודה בעובדות כתב האישום שהוגש נגדו והורשע בביצוע העבירות הבאות:

א.        הריגה - עבירה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין");

ב.         עבירות בנשק - עבירות לפי סעיפים 144(א) רישא וסיפא, 144(ב) רישא וסיפא, לחוק העונשין;

ג.         יריות באזור מגורים - עבירה לפי סעיף 340א לחוק העונשין;

ד.         שיבוש מהלכי משפט - עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין.

הנאשם נולד ביום 8.3.92 והיה ביום ביצוע העבירות בן 19 וארבעה חודשים. על כן הוריתי על עריכת תסקיר של שרות המבחן בעניינו.

כתב האישום

בתאריך 8.7.11, בשעות הערב, התקיימה חתונה בבית משפחת חמדאן, שבמג'ד אל כרום. הנאשם הגיע לחתונה, כשהוא נושא עימו אקדח מסוג FN (להלן: "האקדח"), מחסנית ותחמושת לאקדח שכללה לא פחות מ- 10 כדורים, בלא רשות על פי דין לנשיאתם והחזקתם. האקדח, הינו נשק שסוגל לירות כדור שבכוחו להמית אדם.

במהלך החתונה, ירה הנאשם לא פחות מ- 4 "יריות שמחה" מהאקדח, כשהוא עומד מאחורי הבמה שהוצבה במקום החתונה.

בשלב כלשהו התגלה מעצור באקדח. הנאשם ואחר, שזהותו אינה ידועה למאשימה (להלן: "האחר"), נכנסו לתוך רכב מסוג מזדה (להלן: "המזדה"), על מנת לנסות לתקן את האקדח. הנאשם ניסה לתקן את המעצור באקדח, למרות שאינו בעל הכשרה וידע לכך, כשהוא מכוון את קנה האקדח לאנשים בסביבתו, למרות שהוזהר שלא לעשות כן. משלא הצליח לתקן את האקדח, ביקש הנאשם מאמיר מסרי (להלן: "אמיר"), שעבר במקום, שיביא לו מברג על מנת לנסות להוציא באמצעותו את המחסנית מן האקדח ולתקן אותו.

אמיר ניגש לביתו הנמצא בסמוך, נטל משם מברג (להלן: "המברג"), ושב אל המזדה. באותה עת ישב הנאשם, במושב הנוסע הקדמי של המזדה. לידו, במושב הנהג, ישב אמיר חמדאן ז"ל (להלן: "המנוח"), ובמושב האחורי ישב האחר. אמיר מסר את המברג לנאשם והחל ללכת לכיוון המקום בו נערכה החתונה.

כשהוא נעזר במברג לשחרור ניצרת האקדח, ניסה הנאשם לתקן בו את המעצור תוך שקנה האקדח מופנה אל המנוח ומסכן את חייו. כתוצאה ממעשיו של הנאשם נורה קליע מן האקדח, שפגע בחזהו של המנוח וגרם למותו.

מותו של המנוח נגרם כתוצאה מנזק חמור לכבד, ותין וכליה שמאלית עם איבוד דם נרחב. לאחר הירי, יצא הנאשם מהמזדה, הזעיק את אחיו למקום, ובעזרת עוברי אורח העבירו את המנוח למוקד הרפואי שבמג'ד אל כרום.

לאחר מכן, עזב את המוקד הרפואי כשהוא נושא עמו את האקדח. הנאשם הטמין את האקדח ברפת שבישוב שעב, לאחר שעטף אותו בבד ובניילון והכניסו לקופסת פלסטיק ובנוסף שטף את ידיו בטינר, על מנת להעלים מהן את שרידי הירי, הכל במטרה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין. במעשיו המתוארים לעיל גרם הנאשם למות המנוח במעשה אסור; החזיק, נשא והוביל בלא רשות על פי דין נשק ותחמושת; ירה מנשק חם באזור מגורים ללא הסבר סביר ושיבש הליכי משפט.

תסקיר שרות המבחן

קצינת המבחן מתארת את הנאשם כצעיר נעדר עבר פלילי, שחי אורח חיים נורמטיבי במשפחה נורמטיבית, עבד למחייתו, בחור סגור ומופנם מבחינה רגשית. הנאשם הביע בפני קצינת המבחן חרטה כנה על מעשיו שגרמו למות חברו הטוב וכיום מתמודד הוא עם רגשות אשמה. כן תיאר כי פעל לאחר ביצוע העבירה להסתרת האקדח בהיותו נתון במצב של לחץ, חרדה וחוסר אונים, אולם אחר כך מסר את האקדח למשטרה.

לבסוף סיכמה קצינת המבחן את הערכתה כדלקמן:

"במהלך האבחון התרשמנו ממוחמד כצעיר בעל יכולות קוגניטיביות ויכולות ביטוי תקינות. להערכתנו גדל בסביבה תומכת ומפנקת, וטרם האירוע נשוא דיון זה הצליח לעמוד בציפיותיהם של בני משפחתו ממנו ולזכות בהערכה וקבלה שלהם. לא התרשמנו מאדם בעל ערכים עבריניים. לצד זאת, במהלך האבחון באו לידי ביטוי קווים ילדותיים בהתנהגותו, אימפולסיביות, וקושי לבחון את מעשיו באופן שקול ובוגר. התרשמנו, כי מוחמד חש חרטה עמוקה בעקבות מותו של חברו ומודע לחומרת התנהגותו ולפגיעה שגרם למשפחתו ולמשפחת המנוח. להערכתנו, ההליך המשפטי המתנהל כנגדו כיום מהווה עבורו גורם משמעותי וטראומטי ביותר שיש בו בכדי לסייע לו להציב לעצמו גבולות בעתיד ולבחון את התנהגותו העתידית באופן אחראי. במהלך האבחון מוחמד שלל כל נזקקות טיפולית, זאת בין היתר, כי לתפיסתו, אירוע נשוא דיון זה אינו מאפיין את התנהלותו בדרך כלל. לאור האמור לעיל, אין אנו באים בהמלצה טיפולית לגביו. לצד זאת, נמליץ לכבוד בית המשפט בשיקוליו העונשיים להתחשב בגילו הצעיר של מוחמד, היעדר עבר פלילי והבעת חרטה בגין מעשיו ".